פסק-דין בתיק ת"א 1250-06

לפניי תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: " חוק הפיצויים"), בשל נזקי גוף שנגרמו לתובע בעקבות תאונת דרכים, שאירעה בדיוק לפני שש שנים, ביום 29.3.06.

הנתבעת, מבטחת הרכב שבו נפגע התובע, מודה בחבותה לשלם פיצוי לפי חוק הפיצויים. מכאן, כי פסק-דין זה יעסוק בשאלת הנזק בלבד.

התובע אושפז פעמיים, בשנת 06', בעקבות התאונה. במהלך האשפוז הראשון בן 6 ימים, נותח התובע בהרדמה, בוצעו לו קיבועים של שברים ביד ימין, באמצעות מקבעים חיצוניים. במהלך האשפוז השני, בין ה- 4 ימים, נותחה שוב היד הפגועה.

לטענת התובע, בעקבות התאונה, הוא נמצא במעקב ובטיפול רפואי, הוא נוטל תרופות לשיכוך כאבים ותרופות פסיכיאטריות דרך קבע, הוא סובל מכאבים וממגבלות תנועה בצוואר וביד ימין, שהינה ידו הדומיננטית. כן נטען, שהתובע סובל מכאבים בתנועות הרגליים, ובמיוחד ברגל ובקרסול שמאל, הוא מתקשה בהליכה, בעמידה, ובעליה וירידה של מדרגות; הוא סובל מחרדות, סיוטים, הפרעות בשינה, מצבי רוח ירודים, עייפות, חולשה וגם זוגיותו נפגעה. כן נטען, כי לתובע צלקות מכאיבות ומכערות וכי יש לו הפרעות בתחושה ביד ימין. עוד טוען התובע לדלדול שרירים ביד ימין, נפיחויות ומגבלות בתנועת כף היד, הוא מתקשה בהרמה והזזה של דברים, טיפוס על סולמות ופעולות מסוג זה.

טוען התובע, כי בעקבות מגבלותיו בעבר ובעתיד, נגרמו לו נזקים ואלה יפורטו בהמשך הדברים.

הנכות הרפואית בתחום הפסיכיאטרי

לבדיקתו של התובע מונו שני מומחים רפואיים, פרופ' רמי מושיוב בתחום האורטופדי וד"ר אדית מטרני, בתחום הנפשי.

ד"ר מטרני בדקה את התובע בשנת 08'. בחוות דעתה מיום 14.7.08, היא מפרטת את כל המסמכים אשר הועמדו ברשותה בטרם בדיקה, את הרקע האישי של התובע, נסיבות התאונה ופציעתו, תלונותיו של התובע בפניה, והטיפולים הרפואיים בתחום הפסיכיאטרי שעבר התובע לפני הבדיקה.

ד"ר מטרני מציינת, כי התובע היה דרוך במהלך המפגש עמה, והיא מצאה אפקט המתאפיין בגוון חרדתי מובהק והתכנים מצביעים על כל המאפיינים של הפרעה בתר חבלית: מחשבות חודרניות, היזכרות אסוציאטיבית, תגובות של הימנעות, תגובות של ערות יתר. כן מצאה המומחית, כי נצפו אי אילו קווים דיכאוניים, אובדן הנאה, פסימיות, רגשי אשם כלפי המשפחה והכלב ואובדן ערך עצמי. המומחית מצאה, כי התמונה הקלינית אינה תואמת לחלוטין דיכאון מג'ורי, וכי התובע שולל מחשבות אובדניות והיא מציינת שהאפקט הדומיננטי הוא הפחד מפני אסון. ד"ר מטרני מצאה כי התמונה הקלינית עומדת בכל הקריטריונים האבחנתיים לעניין מצוקה חרדתית פוסט-טראומטית ומציינת כי הטיפול האינטנסיבי המרפאתי, בשילוב הטיפול התרופתי והשיחות הקבוצתיות, לא שינו את מצבו של התובע באופן משמעותי וכי ההישג היחיד הוא חזרתו של התובע, חצי שנה קודם לכן, לתעסוקה חלופית.

ד"ר מטרני מצאה כי ההפרעה הנפשית, כולה תוצאה של התאונה נשוא התובענה, והיא מעיבה בצורה בולטת על הרווחה האישית ואיכות חייו של התובע, כמו גם על התאמתו הבינאישית והתעסוקתית. על כן, ועל-פי סעיף 34ג' לתקנות המל"ל, העריכה ד"ר מטרני את נכותו הנפשית של התובע בשיעור של 20%.

התובע בסיכומיו מבקש לאמץ את חוות דעתה של ד"ר מטרני ואילו הנתבעת טוענת כי ד"ר מטרני הפריזה בהערכת נכותו של התובע.

תמצית טענותיה של הנתבעת כנגד חוות דעתה של ד"ר מטרני היא כדלקמן:

-           לא עמדה בפני המומחית עובדת קיומו של גורם חיצוני, אשר הביא לחרדות אצל התובע והוא כוונתו של פיני בדש, ראש המועצה המקומית עומר, לפטר את התובע. חרדות אלו לא היו בגדר תגובה מוגזמת, אלא בגדר תגובה רציונאלית לאיום חיצוני ממשי ונמשך ולכן, לפחות חלק מאחוזי הנכות בתחום הפסיכיאטרי, יש לשייך למקור חרדתי זה;

-           גורם נוסף שלא הביאה המומחית בחשבון הוא, איומים כלכליים ממשיים שהיו לתובע;

-           קיימות אינדיקציות לשיפור אצל התובע;

-           התובע הודה שכשהוא מתעורר בלילה זה לא בגלל התאונה אלא שיש לו מחשבות כלליות שלא קשורות לתאונה וזה מצביע על שיפור ניכר במצבו, שכן יש ללמוד על כך שאין לו מחשבות על התאונה;

-           התובע לא גילה תגובה חרדתית כאשר החוקר הסמוי הציג לו עיתון ובו דיווח על תאונה קטלנית ואף שוחח עמו על התאונה;

-           התובע חולה באסטמה וגם אסטמה יכולה לגרום להתעוררויות בלילה;

-           לעניין אובדן עניין, יכולת הנאה וניתוק קשרי חברה, טוענת הנתבעת, כי בסרטון שהסריט החוקר, התובע נראה מושיט יד לשכנו ומדבר עמו וכן כי התובע השתתף בחתונה בשנת 07' וגם רצה לצאת לטיול לחרמון ולהשתתף במסיבת חנוכה.